זיוה וגנר- אפשטיין
האריגה נכנסה לחיי לפני כארבעים שנה והשתכנה בהם.
במסעות בארץ ובעולם למדתי טכניקות של אריגה מסורתיות המשמשות לי כבסיס ליצירה עכשווית.
בעבודותי אני בודקת עד כמה החוט הבודד הכלוא נשאר בעל נוכחות משלו ומשמעות באריג כולו, וכן עד כמה חופש תנועה אני יכולה לתת לחוט האחד ועדיין לשמור על המארג וחוקיו. מקומות אלו באריג בהם החוט "חופשי" לנוע יוצרים סקרנות הן במהלך העבודה והן בעת הורדת האריג מהנול.
מקומו של החוט הבודד באריג וחופש התנועה שניתן לחוטים מאפשרים לי לבנות לתוך האריג את הסיפור, את המחשבה, את הרעיון והרגשות שברצוני לבטא בעבודה.
החוטים גם הובילו אותי למקומות ומפגשים מרתקים בארץ ובעולם כמו: העבודה עם זאנב מהישוב הבדואי לקייה, מריאנה מבולגריה, ויאמאמוטו סיין סאן מקיוטו ביפן. החוטים גם מובילים אותי לשיתופי פעולה מפתיעים ומחדשים. לאחרונה גם שתלנו את גינת האורגת שבה צמחי סיבים וצביעה.
