על זֶן ואריגה

לא לך החוותי קידה, מפני שאינך אחראי לירייה זו. הפעם שכחת את עצמך ובשיא המתח לא היתה לך שום כוונה. הירייה נשרה ממך כפרי בשל."

מורה הזן קֶנזו אָוָוה לתלמידו, שפוגע במטרה אחרי שנים של אימון, מ-זֶן באמנות הקשת

חודש וחצי שהיתי בבית ספר לאריגה בקיוטו שביפן. למדתי את אחת האומנויות האריגה של המזרח – אריגת האיקַט – שבה צובעים את חוטי השתי או הערב, או את שניהם, ויוצרים במהלך האריגה תמונה שמתוכננת מראש, תמונה שדורשת דיוק מדהים בכל הנחת חוט. ימים רבים של 10 שעות עבודה ביום עברו עלי שאני מנסה לתכנן את מהלך החוטים שיוצרים את הגל בדוגמא המצולמת, סופרת, אורגת, פורמת סופרת, אורגת, פורמת – ידי מסרבת לי. יום אחד, הפסקתי לספור, הפסקתי לתכנן, שכחתי את ראשי והיד הובילה, הדוגמא נארגה לבד בנינוחות, בסימטריה, הרגשתי שאני בריכוז מקסימלי ועם זאת באי שליטה.

אני והאריגה היינו אחד, החוטים המשתלבים לאריג בנול היו חלק ממני- חשתי את תהליך האריגה. חשתי את התשוקה לסיב ולאריג.

ביומי האחרון במקום, פנתה אלי ימאמוטו סֶנסַאן– מורתי היפה לאריגה, ולאחר שהראתה לי עבודות משלה, וספרה לי שהמוזיאון המקומי פנה אליה בהצעה להציג את הקימונו שארגה, שאלה באנגלית מגומגמת-

Ziva- do you want to study kimono?

חצי שנה עד תשעה חודשים לוקח לארוג קימונו, חודשים של התמסרות טוטאלית לחוטים ולאריג, שעות שאתה שוכח את עצמך אך מודע לעצמך באופן הכי נקי. לימים הבנתי שהצעה זו הייתה כרטיס כניסה לעולם של אומנות מסורתית והביעה אמון מרובה.

לא, לא למדתי אריגת קימונו , אבל הגעגוע קיים. (עוד על אריגה ביפן בגיליונות הבאים).

אמן האינדיגו

"תהליך הצביעה בצמח האינדיגו הוא מקצוע בפני עצמו. הוא דורש רגישות גבוהה שרק בעזרת "חוש שישי" אפשר לשלוט בתהליך. אנו צובעי האינדיגו נותנים את אמוננו באל האינדיגו, איזין שין, שמקדש את התהליך, ואליו אנו מתפללים להצלחה לפני כל צביעה."

היריוקי שינדו, אמן האינדיגו.

הירויוּקי שִינְדו, אמן צביעת האינדיגו, גר בכפר מוקף הרים ויערות במרחק קצר מקיוטו (יפן). בעבר, תושבי הכפר עסקו ברובם בגידול צמח האינדיגו שממנו מפיקים את הצבע הכחול והירוק. "זהו צבע בעל עוצמה ורגישות וצריך להיות מאד מדויק בהכנת הצבע ובצביעה," הוא מספר לקבוצת סטודנטים המתארחים בסטודיו שלו. ברצפת הסטודיו מקובעים אגני צביעה ממתכת שבהם תמיסות הצבע בריכוזים שונים. "מלאכה זו, כמו מלאכות מסורתיות אחרות, כמעט ונעלמה מן העולם" הוא אומר. לכן הוא עבר לכפר זה והחייה את גידול האינדיגו ומלאכת הצביעה.

הצביעה של אריגים וחוטים באינדיגו הפכה למוטיב מרכזי בעבודותיו. ההתייחסות המיסטית והרגישות לצבע מאפשרים לו ליצור מרחבי אריג קסומים.

הגעתי לסטודיו שלו במקרה. שבועות לפני נסיעתי ליפן חיפשתי בכל דרך אפשרית את כתובתו ולא מצאתי. בקיוטו, בבית הספר שבו למדתי, פנתה אלי המנהלת ממש בימים הראשונים לשהותי שם ואמרה שהם נוסעים ביום שישי הקרוב לסטודיו של שינדו-סן ואם ארצה להצטרף.

פגשתי אמן שעבודותיו מוערכות בעולם, אך הוא שומר על צניעות. הוא הראה לנו את תהליך הצביעה וכיצד הוא משתמש בעוצמת הצבע ובמהירות בה הצבע נקלט על החוטים כדי ליצור את מגוון צבעי הכחול והירוק. את הסבריו נתן ביפנית, אך שהבחין שאיני יפנית, פנה אלי באנגלית ופתח בנעימות את עולמו המקצועי גם אלי.