״החריש והזריעה הם האורגים של החיים, הלוך ושוב כתנועת הנול..."
מתוך הודא ברכאת, החורש במים.
הקצב המונוטוני של האריגה, העיסוק בחומרים סנסוריים מאד- החוטים, הצורך להתמקד ולשמור על ריכוז ודיוק, הם כלים שפותחו כתראפיה המשתמשת באומנות האריגה.
נועה (שם בדוי) היא בחורה גדלת גוף, חזקהוחסרת שקט, היא חיה בקהילת בית אורי, שבעפולה עילית. את שעות הבוקר היא מעבירה בסדנת האריגה של ציפי. "שהיאהגיעה לראשונה לקהילה בבית אורי ", מספרת ציפי מנחת סדנת האריגה, "היה חשש אמיתי ממנה. היא לא יכלה לשבת דקה בשקט ובטח לא לארוג שעות". רק הנחישות של ציפי להחזיקה בסדנא הביאו לשינוי. "יום אחד" מספרת ציפי, "היא גררה כסא למקום העבודה ליד הנול והחלה לעבוד לצד המלווה שלה. זה היה בשבילי נס – איך השגרה מתגברת, מרגיעה ומאפשרת עבודה ". ציפי עובדת14 שנה בבית אורי כמנחת סדנת האריגה. בית אורי הוא קהילה תומכת לאנשים עם מוגבלויות. פעילות בו סדנאות בחומרים שונים והוא עובד ברוח הגישה האנתרופוסופית. היאמספרת שהגיעה לעבודה זו במקרה, והחלה ללמוד אריגה במכללת תל-חי. במהלך העבודה רכשה בעצמה את הכישורים והנסיון בעבודה עם אנשים בקהילה מיוחדת זו. היום היא מנחה סדנא של 8 אנשים בעלי מוגבלויות שונות . "כל משתתף בסדנא הוא עולם של יכולות ומגבלות. אורג אחר בסדנא משותק בשני רגליו ומפעיל חלקית רק את אחת מידיו. בסדנא הותאם לו נול מיוחד שבעזרת יד אחת הוא מצליח לארוג. בחירת הצבעים שלו מאד מיוחדת, אורג אחר הוא עיוור, ואורג נוסף הוא בחור שתמיד הסתובב בחוץ והתעסק עם חומרים בטבע עד שמצא את מקומו בסדנת האריגה ובחומריה הטבעיים.
יש באריגה פשטות מול מורכבות, יש צורך לקבל החלטות בעיקר בתחילת העבודה מול מונוטוניות של מהלך העבודה, לאורג מצטבר ידע ייחודי לו המאפשר לו להיות יצירתי וכן האורג חייב להתמסר ולהתחייב לעבודה. כל אלו מאפשרים לבנות מסגרת יוצרת ויצרנית לקבוצה זו. את תוצריה מוכרים בגלריה של בית אורי ובירידים מספר פעמים בשנה לקראת החגים בבתים מארחים.
קהילות דומות עם סדנאות אריגה טיפולית עובדות בהרדוף בצפון ובכפר רפאל ליד באר שבע. לכל אחד יש גלריה עם מוצרי המטופלים.
לאחרונה נפתח קפה גלריה בבית אורי בעפולה עילית, המשקיף על עמק יזרעאל. מומלץ להיכנס לקישור הבא ולהגיע לבקר בבית קפה מיוחד זה.